
[Verse 1] בלב היער העתיק והירוק, שם אורנים גבוהים אל ההרים נוטים, ערפל הבוקר סמיך ואפור, ומלך ההר קם לפתוח יום. כפותיו הכבדות על אדמת הטחב, הוא פוסע ביער בלי קול. [Chorus] רוצי, איילה קטנה, הסתתרי בצל, הדוב החום הזקן בא אל הקרחת. אבי היערות, אדיר ומרשים, הוא מושל בארץ הרומנית. היער קורא, העמק עונה, פנו דרך לדוב, פנו לו שביל! [Verse 2] הוא מטפס אל מקום שבו פירות היער, והנהרות הקרים כקרח זורמים. הוא קורע קליפה מעץ האלון הזקן, רוח פראית וחופשייה, בלי רסן. פרוותו ענבר כהה ועיניו זוהרות, היער נעטף בצילו לפני רדת ליל. [Chorus] רוצי, איילה קטנה, הסתתרי בצל, הדוב החום הזקן בא אל הקרחת. אבי היערות, אדיר ומרשים, הוא מושל בארץ הרומנית. היער קורא, העמק עונה, פנו דרך לדוב, פנו לו שביל! [Verse 3] כשרוח החורף מתחילה לנשוב, והשלג קובר את הפסגות עמוק, הוא מתכרבל לישון במאורת סלע, רחוק מן השבילים ומעיני האדם. חולם על אביב ועל עלים לוחשים, ועל קסם קדומים שהיער אורג. [Outro] ישן עכשיו, מלך זקן, תחת הכוכבים, ההר שלך, והעמק שלנו. גדול ושקט, בין הצללים הוא חולף, רק היער העמוק והאפל יודע.

